<h1>מחזור ויטרי סימן שנ"ה</h1>
<h2>דף לא.</h2>
ותכף לחתימה שלאחר המוסף מיד מוציאין ספר תורה וקורין בעריות כדי שישמעו כריתות של עריות ויתפרשו מהן ת'. אותו שעבירות של עריות בידו. לפי שעריות היא עבירה המצוייה שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתם. או שמא עשה שום חט ויחזור בתשובה. כדאמ' בפ' בתרא דיומא ובפ"ק דשבועות. [י"ג ע"ב] חומר ביום הכיפורים מבשעיר. דאילו יום הכיפורים מכפר עד שתחשך. ועוד שאנו מחננים לפני הבורא. שכשם שהזהירנו על העריות שאמ' ערות אשה ובתה לא תגלה. כמו כך אנו מבקשין שלא יגלה ערוותינו מחטאותינו ומעוונותינו וישליך במצולות ים כל חטאותינו. וביומא פ' שני שעירי אמרי' [ס"ז ע"ב] דבר אחר. גזירה. אני י"י אני י"י גזרתים שאין לך רשות להרהר בהם. ת"ל אני י"י בסוף הפרשה גבי עריות. ולפיכך אומ' פרשה עריות במנחת כיפור. שדומה לעניין. כמו עריות שאסרתי לכם שאין להרהר אחר העניין. כך שעיר המשתלח אין להרהר עליו. כך מצאתי בסדר לותיר. ת'. וקורין ג' מן כמעשה ארץ מצרים עד סוף הסדר. והשלישי מפטיר ביונה. משום תשובת אנשי נינוה. והמפטיר בנביא במנחה חייב לברך שש כמו שבירך ליוצר. ת'. ומסיים מקדש ישר' ויום הכיפורים. ואם שבת הוא יאמר מקדש השבת ישר' כו'. ואעפ"י שאלמלא יום הכיפורים אין נביא במנחה בשבת ת'. ואחר כך מיד עומדין להתפלל מנחה. ואין אומ' אשרי וסדר קדושה ובא לציון עכשיו עד לאחר המנחה. כדי להפסיק בין מנחה לנעילה. שבעלילה זו אתה מתחיל בנעילה. כך נמצא בתשובות בשר על גבי גחלים. ממנהג שתי ישיבות. ואל תשיבנו שבת שהרי בשאר שבתות שאדם בא מביתו ועומד לספר תורה במנחה תיקנו לה תהילה לדוד. וסדר קדושה. אבל כאן שיורד ממוסף אוחז מיד ספר תורה ודיו. וכהפלגת מוסף מיוצר. כך הפלגת מנחה מן מוסף. אמנם בנעילה שאין לה הפסק פותחין בתהילה. ובא לציון.
